דף הבית | פרשת השבוע | " אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' "

" אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' "

" אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' "
**
חג שביעי של פסח שמח ושבת שלום לכל עם ישראל

פרשת אחרי מות – קדושת החיים , לחג פסח שני מעצים ….

וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, אַחֲרֵי מוֹת, שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן–בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-יְהוָה, וַיָּמֻתוּ.
בתחילת הפרשה מזכירים לנו כי – בניו של אהרן היו כל כך קדושים וטהורים , אך למרות זאת נשרפו "באש זרה" כי לא חיכו להוראה מלמעלה ופעלו על דעת עצמם. דהיינו לא משנה כמה מצוות , חסדים וטוב תעשה בחייך חטא היוהרה ידאג להפיל אותך.

מותם של בני אהרון התרחש ביום הכיפורים . אהרון עובד בבית המקדש ומיד מצווה על יום הכיפורים.
אותו יום קדוש : כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה׳, תִּטְהָרוּ״.

קדושת החיים פירושו שמירה על ערך של חיי אדם הכולל שמירה על הנפש ואי כניסה למצבי סכנה. כמו כן, שניהול החיים היומיומיים צריך להיעשות בקדושה.

חודש ניסן הוא הראשון בו עם ישראל נגאלו, נבראו ונולדו מחדש, הפכו מעם עבדים לעם סגולה.
ושוב כתמיד ניתנת לנו הזדמנות להתחיל מחדש , להודות על היום ולחיות בהוויה שאנו מודים על מתנת החיים ולא משנה מה מצבנו עכשיו.

וְנָתַ֧ן אַֽהֲרֹ֛ן עַל־שְׁנֵ֥י הַשְּׂעִירִ֖ם גֹּֽרָל֑וֹת גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַֽיהֹוָ֔ה וְגוֹרָ֥ל אֶחָ֖ד לַֽעֲזָאזֵֽל
וכתמיד הבחירה היא בידנו ,

"הכל צפוי והרשות נתונה"

פרשת אחרי מות
בתורה כל דבר מדוייק בתכלית. אפילו ציוויים שונים שכתובים זה אחר זה, חייבים להיות קשורים בתוכן משותף.
לאור זאת עלינו למצוא את הקשר בין שלושה ציוויים שמופיעים ברצף אחד בתחילת פרשתנו, ושלכאורה אין ביניהם כל קשר:
*"קדושים תהיו";
* "איש אמו ואביו תיראו";
* "את שבתותי תשמורו".
קדושים תהיו-מובדלים מבין הגוים
הוראה זו של התורה מתייחסת לדברי הרשות – אכילה, שתייה, מסחר וכו'. בתחומים אלה לא נראה לכאורה הבדל בין יהודים לגויים.
אלה ואלה אוכלים ושותים לצורך קיום גופם ומתעסקים בענייני פרנסה ובשאר צורכי העולם.
אף-על-פי-כן מצווה אותנו התורה: "קדושים תהיו" – עלים להשרות קדושה גם בעניינים אלה;
להראות שגם בחיים היום-יומיים יש ייחוד בעם-ישראל.
זאת, על-ידי עשיית הדברים הללו לשם שמים, ועל-ידי התקדשות גם בדברים המותרים.
על השאלה, איך אפשר להיות קדושים גם בשעה שעסוקים בענייני העולם הזה, משיבה התורה בהמשך הפסוק:
"כי קדוש אני ה'".
יהודי, בכל מקום שהוא, קשור עם הקב"ה, שעליו אנו אומרים "אתה קדוש".
מקדושה זו הוא שואב את הכוח להשכין את האור האלוקי גם בעת האכילה, המסחר ושאר עיסוקי העולם הזה.
בהמשך לכך בא הציווי: "איש אמו ואביו תיראו".
את ההתקדשות היהודית, שמקיפה את כל חייו של היהודי,
יש להעביר גם לדור הבא.
אל לו לאדם להסתפק בכך שהוא עצמו קדוש, אלא עליו להבטיח שהקדושה תעבור גם לילדים.
הציווי השלישי, "ואת שבתותי תשמורו", משלים הוראה זו של התורה.
הציווי עונה על השאלה מניין לוקחים את הכוח למשימה גדולה זו של התקדשות אישית והעברת הקדושה גם לדורות הבאים. התשובה היא – השבת.
מהשבת יונק היהודי את כוחו להיבדל מהעמים ולהיות קדוש גם בעיסוקיו הגשמיים.
שבת שלום

 

ראו גם:

פרשת "תזריע" – שבת א' ניסן תשע"ט

"דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר–וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ."(תזריע יב ב-ג) …